בוטלו היתרי בנייה שניתנו ל"פלאפון" ו"פרטנר" להקמת מתקני שידור סלולריים בת"א

1.   עניינה של עתירה זו בחוקיות היתרי בנייה שניתנו למשיבה 3 (להלן: "פלאפון") ולמשיבה 4 (להלן: "פרטנר"), להקמת מתקני שידור סלולריים, המוצבים על תרנים קרקעיים בגובה של 30 מטר, בצומת הרחובות אינשטיין ונמיר בתל - אביב.

העותרים (למעט העותרת 5) הינם נציגויות של בתים משותפים וכן דיירים בבתים המצויים ברחובות סמוכים למתקני השידור.  העותרת 5 הינה  חברה קבלנית,  שבונה בנין מגורים בן 13 קומות בסמוך לתרנים שהוקמו.

קודם שנזקק לטענות שבעתירה, נבקש לעמוד על הרקע העובדתי הצריך לעניין, על התשתית הנורמטיבית, ועל טיעוני הצדדים.

רקע עובדתי

תורן פלאפון

2.   בעקבות בקשה שהגישה פלאפון למשיבה 2, נמסר לחברה מידע לפיו יש להתאים את הבניה המבוקשת להוראות "תכנית מתאר ארצית לתקשורת - תמ"א 36 - חלק א', מתקני שידור קטנים וזעירים" (להלן: "התכנית" או "תמ"א 36/א'").

לאחר הגשת בקשה להיתר בנייה מטעם פלאפון, החליטה רשות הרישוי, כמשמעותה בסעיף 30 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "רשות הרישוי"), בעקבות קבלת חוות דעת אדריכלית, ליתן לפלאפון היתר בניה. ההיתר (מיום 24.7.05) ניתן להגבהת עמוד תאורה עירוני קיים מס' 18 (בצומת הרחובות אינשטיין ונמיר, מדרום מערב לצומת), עד לגובה של 30 מטר.

מכאן לכאן ביקשה פלאפון היתר הקמה והפעלה מן הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה (להלן: "הממונה"). הממונה מוסמך ליתן היתרים להקמתם של מכשירי קרינה, לפי תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), תש"ם - 1980 (להלן: "תקנות הרוקחים"). בשלב הראשון הוגשה בקשה להיתר הקמה, בצירוף "דו"ח הערכת סיכונים תיאורטי". בבקשה נכללים פרטים מלאים על המתקן, מיקומו, השפעתו על הסביבה, הספק ונתונים טכניים נוספים. לאחר שהנתונים הניחו דעתו של הממונה, ניתן לחברה היתר להקמת מתקן השידור. קבלת היתר ההקמה היתה תנאי לקבלת היתר הבנייה.

קודם להקמת התורן בפועל, התקבלה חוות דעת מאגף המים של העירייה, לפיה בקרבת הצומת מצויים צינורות מאסבסט- צמנט. נמצא כי מטעם זה יש להסיט את מיקומו של המתקן.

הלשכה המשפטית של העירייה מסרה חוות דעתה בכתב (ביום 12.12.05), לפיה נוכח האישורים שניתנו, ובהתחשב באישור רשות הרישוי, לא נדרש אישור נוסף של רשות הרישוי לשינוי המיקום, ואף לא נדרש תיקון ההיתר. לפי חוות דעת זו ניתן להסתפק באישור אדריכלית העיר בלבד. כך אכן נהגה החברה, ולאחר קבלת אישור האדריכלית לשינוי המיקום, הקימה את מתקן השידור ביום 27.12.05, במיקום שאושר על ידי האדריכלית (שאינו המיקום שמופיע בהיתר הבנייה, שניתן בעקבות החלטת רשות הרישוי).

לאחר הקמת מתקן השידור, ובהסתמך על מדידות קרינה שנערכו בסביבת מוקד השידור, בהתאם להנחיות המקצועיות של המשרד לאיכות הסביבה, נתן הממונה לחברה, ביום 11.1.06, היתר הפעלה למתקן השידור.

תורן  פרטנר

3.         הליך רישוי דומה, הגשת בקשה להיתר לועדה המקומית והגשת בקשה להיתר הקמה והפעלה לממונה, התקיים גם בעניינה של פרטנר.

רשות הרישוי החליטה ביום 6.3.05 לאשר את הבקשה להיתר. ביום 7.7.05 ניתן היתר בנייה להחלפת עמוד תאורה עירוני קיים, מס' 17, והקמת עמוד תאורה חדש בצומת רחובות נמיר-אינשטיין, המשולב עם מתקן שידור סלולארי, עד לגובה של 30 מ', בצפון מערב הצומת.

גם פרטנר, בדומה לפלאפון, הקימה את התורן בסטייה מן המיקום אשר אושר בהיתר הבנייה שניתן לפי החלטת רשות הרישוי, במיקום אחר שאושר על ידי אדריכלית העיר.

העותרים, שלא היו שותפים להליכי הרישוי (שכן במתכונתה הנוכחית של התכנית לא נדרש יידוע ושיתוף הציבור בהליך), גילו כי הותקנו בקרבת מקום מגוריהם "מתקני שידור סלולריים ענקיים הכוללים תרנים עצומי מימדים המתנשאים לגובה 30 מטר". בעקבות פנייה מטעמם לועדה המקומית וקבלת נתונים המתייחסים להליך הרישוי, הוגשה העתירה שלפנינו.

במסגרת העתירה נטען - בין היתר - כי ההחלטה ליתן היתרים התבססה על נתונים כוזבים, תוך העלמת בנין המגורים החדש שמוקם על ידי העותרת 5.

ואכן בתגובת המשרד לאיכות הסביבה לבקשה למתן צו ביניים (מיום 21.2.06) הובהר, כי בדו"ח המדידות שהוגש על ידי פרטנר לצורך קבלת היתר הפעלה, אין התייחסות לבנין המגורים המוקם. משכך הודיע המשרד כי "לא יינתן, בשלב זה, היתר הפעלה למוקד השידור הנ"ל".